הקדמות לתלמוד הבבלי · מכות · הקדמה לפרק ג'

כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. (דברים כה, א-ד)

מן הכתוב בתורה אפשר ללמוד שיש מקרים בהם בית הדין מענישים את ה״רשע״ בעונש מלקות. אולם מן הכתוב עצמו אין אנו יודעים מי הוא הנקרא ״רשע״ הראוי להלקותו. האם בכלל זה כל מי שעובר על כל אחת ממצוות התורה, או שחיוב זה הוא רק לגבי עבירות מסויימות בלבד, ומה הן עבירות מיוחדות אלה.

מסמיכות הכתוב בדיני עונש לענין ״לא תחסום שור בדישו״ (שאינו מן הענין, ולכאורה אינו קשור לא לפניו ולא לאחריו) למדו חכמים שעונש המלקות הוא בעבירה כגון ״לא תחסום״, כאשר עובר אדם על מצוות לא־תעשה המפורשת בתורה.

אולם עדיין נשארות שאלות רבות הדורשות בירור: מה עושים כאשר אדם עובר עבירה שיש בה עונש נוסף (כגון שהוא חייב מיתה, כרת, או תשלומים) האם הוא נענש בשני עונשים או רק באחד מהם, ובאיזה מהם? וכיוצא בזה, מה הדין כאשר אדם עושה מעשה אחד שיש בו כמה איסורים שונים, האם מלקים אותו על כל אחד מהם או רק פעם אחת? האם מי שחוזר ועובר אותה עבירה עצמה לוקה כמספר הפעמים שעבר? יש גם מצוות לא תעשה שהתורה מחייבת את העבריין לעשות מעשה על מנת לתקן מה שעיוות (״שיש בה קום עשה״, או ״הניתק לעשה״ בלשון חכמים), האם בכגון זה העבריין לוקה, או די לו שיעשה את מצוות העשה הבאה לתיקון?

צד אחר הצריך בירור בדיני המלקות הוא בעצם הענישה. בתורה ניתנה מכסה קצובה וברורה למלקות שאדם לוקה, אולם האם מלקים את העבריין בכל מקרה את כל מכסת המכות, גם אם הוא מת בתוך כך? ועוד, שמן הכתוב אנו למדים שאחת ממטרות עונש זה היא כדי לתת קלון לעבריין, ולפיכך יש לשאול: אם בתוך כדי המלקות הגיע לידי קלון בדרך אחרת, האם נפטר הוא מן העונש?

שאלות אלה, כמו גם בירור פרטים מעשיים: מי הוא המלקה, באיזו דרך מלקים, צריכות ביאור וקביעה.

בירור שני הנושאים העיקרים הללו הוא עניינו של פרק זה, אם כי תוך כדי העיון מבררים גם את פרטי הדינים בעבירות שונות המוזכרות במשנה.