וחיה היא. בתמיה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג לא כן א"ר רדיפא ר"י בשם ר' אילא עיברה וילדה וכו':
מאי כדון. ר' ישמעאל כמאן:
ה"ג עד שתתפשט הכף כר"ש על תנאי קידושי הראשון בעל. וה"פ ר"י כר"ש ס"ל ולכך בעי ר"ש עד שתתפשט הכף שאם בעלה קודם לכן אע"ג שהיא גדולה אמרי' על תנאי קידושין הראשונים בעל ולא לשם קידושין שניים וכיון דקידושין הראשונים לאו קידושין גמורים הן לא מהני מה שנבעלת כשהיא גדולה:
ופריך על דעתיה וכו'. בשלמא לר"מ ור"י דאמרו בסימנין לחוד תלוי המיאון:
ניחא. לכך כשהביאה סימנים הרי היא גדולה ואינה יכולה למאן:
ע"ד דר"ש. אלא לר"ש דאמר לעולם יכולה למאן עד שתקדשנה קידושין אחרים ואפי' בעל לא מהני:
מעתה אפי' גדולה. שכבר נתפשט הכף תמאן:
וכיני. וכן האמת שאפי' גדולה יכולה למאן:
אלא כדי שלא יתפרצו בזימה. שתזנה ותאמר אח"כ שהיא ממאנת אמרו שאינה יכולה למאן אלא עד שתתפשט הכף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353