גמ' שנאמר והיה הבכור. דכתיב ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור ודרשינן המייבם יהיה בכור:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה אנן קיימין. האי אשר תלד אמאן קאי:
אם בנולד. הוולד שתלד היבמה יירש נחלת המת א"נ שיקרא הנולד בשם המת יוסף קורין אותו יוסף:
ה"ג ויאמר קרייה יקום על שם אחי אביו המת. וה"פ ה"ל לקרא למימר יקום על שם אחי אביו דהא בנולד קמישתעי קרא:
אלא עד שיהא הנולד בכור. וה"ק אם לא היה להמת בנים מעולם ואלו היה חי היה זה הנולד בכור יקום על שם אחיו וחייבת בייבום ואם לאו שהיו לו בנים פטורה מן הייבום קשיא א"כ יאמר קרא ובנים לא היו לו שהרי כשהיה לו בנים פטורים והשתא דכתיב ובן אין לו משמע דקפיד שיהיה לו בן בשעת מיתה:
אלא אם אינו ענין לנולד תנהו ענין למייבם. שיהא המייבם בכור מכאן שמצוה בגדול לייבם דליכא למימר בכור דוקא דא"כ אשת אחיו שלא היה בעולמו היכי משכחת לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353