קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 4 · הלכה 11 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

חמיתיה מבעית. ראה אותו שהוא בהול ונחפז ללכת ואינו שומע דבריו יפה:

א"ל מהו כן. למה זה אתה מבעית:

והיא. רוצה לילד וצריך אני לרבעה זכר לחממה שלא תצטנן ותמות:

א"ל. ביום פלוני:

וחשב. רב כמה ימים הם עד היום:

א"ל. צריכה היא עוד ימים רבים עד שתלד:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

חמרתה פוחתת. לכל הפחות אינה יולדת פחות משנ"ד יום שהם ימי שנות הלבנה:

והמוספת. בעיבורה אינה מוספת משס"ה ימים שהם ימי שנות החמה וזו לא היו לה שנ"ד יום לעיבורה:

פליגא. פליג אהך ברייתא:

ה"ג ביקורת של מלכות הרביעו של בית ר' ממנה שוורים. וה"פ מבקרים זכרים של המלכות אנטונינוס הרביעו של בית ר' פרות הרבה ביום אחד:

ויש מהן שילדו. מיד בכלות י"ב חדש מיום הרביעה ויש מהן שאיחרו לילד לאחר מכאן יותר מי"א יום ש"מ שבהמה גסה אין לה זמן קבועה ללידתה:

ומשני כאן בבהמה טהורה. אין זמנה קבוע כל כך אבל בהמה טמאה כגון חמורה זמנה קבוע או שנ"ד או שס"ה יום:

ופריך והא כתיב הידעת וכו' תספור ירחים תמלאנה וכו'. ש"מ שממלאת ימים ואתרווייהו פריך ארב וריב"ל:

ה"ג עת לדתה חיה טהורה וכ"ה בנדה:

ומשני חיה טהורה כבהמה טמאה. יעלי סלע הוא איל האמורה בתורה גבי חיות טהורות והיא ממלאת ימיה כבהמה טמאה אבל בהמה טהורה אין זמנה קבוע:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353