קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 3 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' עם הלסתות. הם הלחיים והיינו פרצוף פנים:

הכרת פניהם ענתה בם. העידה בם אלמא אין עדות בשאר הגוף אלא בהיכר פרצוף פנים עם החוטם ואתיא הא דרב כמתניתין דהכא:

מאן דבעי. מי שרוצה להסתיר עצמו שלא יכירנו:

יהיב. יתן רטיה על חוטמו ואינו ניכר:

כהדא. כהא בימיו של ארסקינס המלך היו אנשי ציפורי נתבעין לפני המלך:

והוון. והיו נותנין רטיה על חוטמיהון ולא היו ניכרים:

ובסיפא. ולבסוף נאמר עליהם לשון הרע שכך הם עושין ונתפסו כולן בידו ל"א נתפסו כולן ועשה עמהן כל מה שהיה בידו וברצונו לעשות:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353