קונין זה מזה. בלא זכיי' כליו ובלא משיכה א"נ כליו של לוקח קונין לו אפי' בלא משיכה שהרי יש לו רשות להניח כליו בחצר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחייבין זה בנזקי זה. אם הזיק שורו לשור שותפו חייב לשלם ולא אמרי' כיון שהכניסו ברשו' פטור אלא ה"ל כשומרי שכר זה לזה:
באומר צבור. הא דאמרי' דקונין זה מזה דוקא באומר לשותפו צבור פירותיך לתוך החצר דה"ל הך צבורא כצובר לתוך רשותו של השותף וקונה אבל אם היו פירות המוכר צבורין בתוך חצר השותפין אינה קונה עד שיטלטל וימשוך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070