גמ' ופריך וירד. דארעא נמי אפקרא רחמנא ללקיטת פירות ולמה לא ירד ללקוט הפירות שבתוכה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני כדאר"ש בן אליקים. לעיל דגזרינן שמא ישהא ה"נ איכא למגזר שמא ישהא וכדפרישית במתני' ה"ג ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו ואוכל מן הפירות. וה"פ ר"י מפרש למתני' דחדא קתני אם נדר לפני שביעית אינו יורד ואינו אוכל וכשמגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו כדר"ש בן אליקים אבל אוכל מן הנוטות דאין אדם מקדיש דבר שברשותו לכשיצא מרשותו:
ואם. נדר בשביעית. דלא חייל נדרו כלל לא גזרינן שמא ישהא ואפי' לירד מותר:
רשב"ל. מפרש למתני' דתרתי קתני לפני שביעית אינו יורד ואינו אוכל אע"פ שהגיעה שביעית ובשביעית היינו שנדר בשביעית נהי דלא חייל נדרי' לגבי פירי דהפקרא נינהו לגבי ארעא חייל דחיישי' שמא ישהא:
ואם נדר ממנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו. דהא לא נדר ממנו אלא הנאת מאכל לפיכך אינו אוכל הפירות אפי' כשהגיע בשביעית אבל אם נדר מאכל בשביעית דלא חייל נדריה אפירות יורד ואוכל:
ותייא. ואתיא דרשב"ל כר"י דהוא אמר לקמן בפרקין לכך אוסר ר' יוסי באומר הרי הן מופקרין לפי שקדם נדרו להפקירו ש"מ כי מדיר אפילו לכשיוצא מרשותו נמי אדריה ה"נ לא מהני הפקירא דשביעית הבא לאחר נדרו להתירו:
ה"ג הפקירו לנדרו לא. וה"פ ואם נדר בשביעית אוכל מן הפירות דלא עלה על דעתו לאסור דבר המופקר וכן א"ר יוסי לקמן בפרקין:
בשם ר' יוחנן. לעולם ר' יוסי כוותי ס"ל ובשביעית אע"ג שקדם נדרו להפקירו מותר שהתורה הפקירו ולא כל כמיניה לאסרו א"נ אמרי' מסתמא לא עלה על דעתו לאסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070