קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' לא ישאילנו. מודר למדיר דגזרי' שמא ישאל או ילוה ממנו ושאלה שייכא במידי דהדרא בעינא והלואה במידי דלא הדרא בעינא כגון מעות ודבר מאכל:

ולא ימכור לו. בפחות משויו גזירה שמא יקח ממנו בפחות משויו ונמצא מהנהו:

א"ל השאילני פרתך. לאו במודר ומדיר איירי:

אינה פנויה. דבמלאכתי היא ואמר הואיל וסירבת להשאילה לי קונם שלא אחרוש שדי בפרתך לעולם ואח"כ השאילה:

הוא אסור. דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל אבל אחרים יחרישו:

ואם אין דרכו וכו'. שיש לו אריסין החורשים בשבילו אמרי' מסתמא דעתו שלא יחריש בה לא הוא ולא אחרים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070