מילתיה דר"י אמר. מדברי ר"י שמעינן שאם קיבל עליו להתענות איזה שעות אע"ג שכבר אכל ביום ההוא קודם התענית הוה נדר וצריך לקיים נדרו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד דחסל פירקי'. עד שסיים הפרק או עד שיגמור הפרשה:
ושמע שמת בנו של ר' יוסי. אע"ג שאכל גבינה ושתה מים העלה צום כל אותו יום:
לוה אדם תעניתו ופורע. אם התענה מקצת היום וכבד עליו תעניתו יכול להשלים מקצת היום הנשאר ביום אחר ש"מ דמתענין לשעות:
וכי נדר הוא זה. וכי כך נדר להתענות לשעות הא לא נדר אלא להתענות יום שלם ל"א וכי נדר הוא קיבל על עצמו דחיי' לשלם הא לא קיבל אלא לצער נפשיה אי מצי מצער נפשיה ואי לא מצי לא מצער נפשיה וכ"נ עיקר:
אבד תעניתו. וצריך להתענות יום אחר דכיון דנדר להתענות יום אחד חייב לקיים נדרו:
והוא. והא דאמרן שאבד תעניתו דוקא שאמר בשעת נדרו סתם שרוצה להתענות יום אחד אבל אם נדר להתענות יום זה ושכח צריך להשלים היום בתענית ולא יאכל ביום ההוא עוד:
לא אמר. דאבד תעניתו אלא כשאכל אבל אם טעם דבר מאכל ופלט לא אבד תעניתו:
הא מטעמיתא. הך טעימה שאדם טועם ופולט אינה צריכה ברכה ואין בה משום גזל ואיירי בשלא נתקלקל ונמאס המאכל בטעימתו:
ולא משום דמאי. מותר לטעום לכתחלה דמאי:
ולא משום הפסק תענית. כדאמרן אם טעם ביום התענית לא איבד תעניתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070