אבל אם והיו מכירין. אע"ג דמספקא לן אי כתרומת הלשכה אי כתרומת הגורן נדר סתם אסור דספיקא לחומרא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הכא את אמר מותר וכו'. דיוקא דרישא וסיפא קשיין אהדדי ברישא משמע ספיקא לחומרא ובסיפא משמע לקולא:
תרין תניין אינון. תרין תנאים הן רישא ר' יהודה דסובר ספיקא לחומרא וסיפא ראב"צ דסובר ספיקא לקולא:
חד תנא הוא. בפ"ח דערכין תנן ריב"ב אומר סתם חרמים לכהנים וחכ"א לבדק הבית והשתא אי אתיא כמ"ד סתם חרמים לבדק הבית ודאי דקשיין דיוקא אהדדי:
ברם. אבל באמת מתני' אתיא כמ"ד סתם חרמים לכהנים הלכך אם היו מכירין סתם מותר:
ע"י שרגילין בחרם עכן. כלומר בחרם שמעל בו עכן שהיה לשמים הלכך סתם אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070