קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 6 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' מה אם אשה שקנה לעצמו. דהיינו ארוסתו:

הרי הוא מיפר נדריה. בשותפות:

שהקנו לו שמים. היינו יבמתו:

אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם אביה:

שיש לאחרי' בה רשות. שהיא זקוקה לשאר אחים:

מה אתה משיב על יבם א'. כלומ' תשובתך טובה על דברי ר"א שאומר שמיפר אפי' כשיש שני יבמין מה תשיבני על דברי שאני אומר לא' אבל לא לשנים:

אין היבמה גמורה ליבם. לחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאשה לענין חיוב מיתה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070