נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ רבה · פרק 1 · הלכה 9

המחזיר גרושתו משנשאת כו׳. מלתא באפיה נפשיה היא והשתא קתני דיני יבום. והכי איתא ביבמות ר״פ יש מותרות. יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. מותרות לאלו ולאלו. ואסורות לאלו ולאלו. אלא בגמרא דהכא לא קחשיב כסדר המשנה דיבמות גם קחשיב הכא מאי דלא קתני במתני׳ וגי׳ דהכא היא מדברי הירושלמי דיבמות אבל יש כאן כמה וכמה טעיות ואפרשם אחת לאחת. המחזיר גרושתו משנשאת צ״ל המחזיר גרושתו משנישאת אסורה לבעל ומותרת ליבם וכ״ה בירושלמי. ובאמת ביבמות דף י״א קתני כמו הכא המחזיר גרושתו משנשאת היא חולצת וצרתה מותרת ליבם. אלא כיון דהכא אתא לאשמעי׳ החילוק שבין בעל ליבם יותר ניחא כגי׳ הירושלמי:

והוא שבא על אחות חלוצתו כו׳. ט״ס הוא וכצ״ל הוא שבא על אחות חלוצתו אסורה לבעל ומותרת ליבם וכ״ה בירושלמי להדיא:

אשת כשר כו׳. נ״ל שעירבוב דברים יש כאן דהא ברישא קתני ב׳ בבות שאסורה לבעל ומותרת ליבם והשתא קחשיב אשת כשר כו׳ דמותרת לבעל ואסורה ליבם. ובסיפא קחשיב אשת פצוע דכא כו׳ שאסורה לבעל ומותרת ליבם לכן נ״ל דכאן צ״ל אשת פצוע דכא כו׳ וא״כ קחשיב כסדר ברישא ג׳ בבות דאסורות לבעל ומותרות ליבם ובסיפא תני ג׳ בבות דמותרות לבעל ואסורות ליבם:

צרת סוטה כו׳. כ"ה בירושלמי והטעם דקי״ל שסוטה היא כמו ערוה ואם כן כשהיו לראובן שתי נשים לאה ורחל ולאה נעשית סוטה ואסורה לראובן ואכתי רחל צרתה מותרת לראובן וכשמת ראובן אסורה רחל לייבם לשמעון כיון שהיתה צרת סוטה הוי כמו צרת ערוה וקי״ל דכל העריות פוטרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום נמצא השתא דצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבה:

ואחיו שבא על אחות כו׳. ט״ס הוא וכצ״ל ואחיו שבא על אחות גרושתו או על אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם וכ״ה בירושלמי ר״פ יש מותרות וה״פ כגון ראובן נשא אחות גרושתו או אחות חלוצתו של שמעון אחיו שהיא מותרת לראובן ואח״כ מת ראובן ונטלה אשתו לפני שמעון אחיו אסורה לשמעון דהא לשמעון הוה אחות גרושתו או אחות חלוצתו וא״כ מותרת לבעל ואסורה ליבם:

בעל אשתו של פצוע דכא כז׳. תיבת בעל מיותר וכצ״ל אשתו של פצוע דכא ויש לו אח כשר כו׳ וכבר כתבתי לעיל דבבא זו שייך בתר בבא שנייה דקחשיב האסורות לבעל ומותרת ליבם ובבא דלעיל שייך הכא וכצ״ל הכא אשתו של כשר ויש לו אח פצוע דכא מותרת לבעל ואסורה ליבם ואח״כ קחשיב תלתא בבי האסורות לזה ולזה והיינו סוטה וחלוצה ואשת פצוע דכא שיש לו אח פצוע דכא בכל הני אסור לזה ולזה והטעם דכבר כתבתי לעיל דסוטה הוה כמו ערוה ומש״ה אסורה לזה ולזה וכן חלוצה אסורה על כל האחין: