הצד חלזון וכו'. עיין לעיל ד"ה הדא אמרה וכו' שנתבאר מכאן דלד"ה מיחייב משום נטילת נשמה במקום דאיכא כולה. ובהא דקאמר דלאידך לית ליה צידה והיינו כדפרישית להאי תנא לא מני כלל לצידה במתני' מטעמיה דאין למדין מדבר שאין לו אלא לשע' וכדקאמר הכא לעיל והיינו דמסיי' ואתיא כהאי דאמר ר"א וכו' וכדפרישי'. ואידך ס"ל דלמדין אף מדבר שהיה לשעה וכדמוכח משיטת הש"ס דילן. והתוס' שכתבו בדף ע"ה ד"ה הצד חלזון וכו' סיימו שם וצ"ע דבירושלמי משמע דצד חלזון לא מיחייב משום צידה. חשבו דלית לה צידה דגריס הכא היינו על צידת חלזון בלבד ואינו כן דא"כ מאי האי דמסיים אתיא וכו' אלא כדפרישית דהאי תנא לא ס"ל כתנא דמתני' למיחשבה לצידה כלל ומטעמא דאמרן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 51
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89