רבי שמעון בן לקיש אמר לית כאן שחיטה וכו' ולמה תנינתא עמהון וכו' ותיבת לא הנדפס כאן טעות דמוכח הוא. ועיין לעיל ד"ה הדא אמרה וכו' מה שנתבאר מזה ומוכח הוא דחד צד ילפינן לה שפיר מהאי דר"ל ואידך לא ילפינן וכדמוכרח הכל כדלעיל שם ודע דלסברת ר"ל דשחיטה אינה מן המנין של האבות מלאכות א"כ לא משכחת לה ל"ט חטאות להעושה כולן דהא כתולדה דדש היא וכעין תולדה דחבורה ומשום דש הא כבר מיחייב. ועיין בפ"ז דסנהדרין בהל' י"א ד"ה וניתני שלשים ושבע כריתות בתורה מה שביארתי מענין זה בס"ד ושאר כל הדינים המוזכרין כאן עד סוף הלכה מבוארין הן בפנים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 52
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89