הנותן עציץ נקוב ע"ג עציץ נקוב חייב משום קוצר ומשום זורע ובבבלי פ' המוציא דף פ"א גרסינן אמר אביי פרפיסא הואיל ואתא לידן לימא בה מילתא היה מונח על גבי הקרקע והניחו ע"ג יתדות חייב משום תולש היה מונח ע"ג יתדות והניחו ע"ג קרקע חייב משום נוטע. ומשמע דווקא בהניחו ע"ג קרקע אבל לא בהניחו ע"ג עציץ נקוב אחר ומשום דאינו יונק מן הקרקע להדיא דאל"כ הוי לי' לאשמועינן רבותא טפי. ומשמע נמי דחייב דקאמר מן התורה הוא וכ"פ הרמב"ם שם וכתב חייב סתם ולא כפירש"י והתוס' ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89