הניחו בארץ אסור לטלטלו. ועל שהחזירו משחשיכה דלעיל מינה קאי וכו משמע מהסוגיא דהבבלי בזה. והר"ן ז"ל כתב דמשמע בירושלמי דכל הני פלוגתא ליתנהו אלא בשסלקן מעל גבי כירה מע"ש ולא החזירן עד שחשיכה אבל נטל משחשיכה אפי' הניחו ע"ג קרקע מותר להחזיר. ואיני רואה משמעות לזה דאדרבה דמעיקרא קאמר נטלו משחשיכה וכו' ואם נטלו מבע"י וקידש עליו היום בעיא דלא איפשיטא היא הכא ובתר הכי קאמר הניחו בארץ וכו' ואנטלו משחשיכה מחזירו משחשיכה הוא דקאי. ובסוגיא דהכא משמע נמי להחמיר כהאי דתלוי ביתד וכו' והתם בעיא דלא איפשיטא נינהו ולא הזכיר הרמב"ם מהם ונקט לקולא בהני דדוקא הניחה ע"ג קרקע הוא דאסור כדכתב בפ"ג בהל' י' וכן הביא שם לקמן מכירה לכירה וכו' וכהאי דהכא ודעתו ז"ל היה נוטה להקל בכל הני חומרות מה שלא הוזכר בהדיא בהש"ס דידן לאיסורא דאינן אלא חומרות דרבנן בעלמא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89