אילין בעיי דיטפי בוצינא וכו'. ולהאי טעמא אף שלא בפני רבן מיתפרשא. והתם קאמר הואיל ואימת רבן עליהן לא אתו לאצלויי. וא"כ דווקא לפני רבן וכך דקדק הרמב"ם וכתב שם בהל' ט"ו התינוקות קורין לפני רבן וכו' ובמה שלא הביא האי מימרא דרבא אם אדם חשוב הוא מותר. והרי"ף הביאה וקבעה להלכה נראה דטעמיה דהרמב"ם מדמותיב עלה סתמא דהש"ס מהאי עובדא דר' ישמעאל בן אלישע ואף דשני לה ר' אבא שאני ישמעאל בן אלישע הואיל ומשום עצמו על דברי תורה כהדיוט לא סמיך האי שנויא ועוד דגם לפי האי שנויא צריכין אנו לחלק בין המשים עצמו כהדיוט כר' ישמעאל בן אלישע ובין אדם חשוב אחר ומכיון שכן לא קמה מימרא דרבא כפשטה והשתא הואיל ורבה לעיל קאמר ואפי' גבוה וכו' ואפילו עשרה בתים וכו' ולא מחלק במידי אף אנן לא נחלוק בין אדם לאדם וידוע דהלכה כרבה לגבי רבא תלמידו כדפסק הרמב"ם בכל מקום כן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89