שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 2

כלפי שנאמר גואל הדם כו'. עיין בקונטרס. ובספרי פרשת מסעי גרסינן גואל הדם הוא ימית את הרוצח למה נאמר והלא כבר נאמר גואל הדם הוא ימיתנו שיכול אין לי אלא שיש לו גואל מי שאין לו גואל מנין תלמוד לומר גואל הדם מכל מקום. וה"פ כתיב גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו הוא ימיתנו. וקשיא ליה לכתוב גואל הדם הוא ימיתנו הוא ימית את הרוצח ל"ל אלא הכי קאמר גואל הדם הוא ימית ואם לאו כל אדם ימיתנו. ועדיין הלשון דחוק ועוד דאם כן ה"ל להקדים דרשא זו קודם ואם בשנאה יהדפנו. לכך נראה דה"ג גואל הדם ימית את הרוצח למה נאמר והלא כבר נאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח שיכול אין לי כו'. וה"פ בקרא קמא כתיב גואל הדם הוא ימית וגו' והדר כתיב גואל הדם ימית וגו' וקשיא ליה תרתי ל"ל אילא ללמד שאם אין לו גואל מכל מקום נהרג. ומתחלה אמרתי לפרש כן דברי הירושלמי ומפני הגהתי זו בספרי חזרתי בי ופירשתי כמ"ש בקונטרס:

ומנין אפי' אמר כו'. בזית רענן פרשת מסעי כתב אינו יכול להקבילו פי' לכוין להמיתו וה"א שלא ימיתנו אחר ת"ל בפגעו בו אם לא פגע בו הוא ימיתנו אחר ע"כ וקשה הא מדכתיב תרי זימני גואל הדם יליף וכמ"ש בסמוך. ובבבלי פרק נגמר הדין (דף מ"ז) תניא גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם ומנין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנאמר בפגעו בו מכל מקום. וזהו כפי' הז"ר. אך קשה דרש"י פרשה מסעי כתב בפגעו בו אפי' תוך ערי מקלט. ונראה הך דרשא אפילו תוך ערי מקלט יליף מבפגעו בו הוא ימיתנו דקרא קמא ושב"ד מעמידין לו גואל הדם יליף מבפגעו בו בתרא. והירושלמי נראה שחולק וסובר כספרי ודרשת הש"ס יליף מגואל הדם כמ"ש בסמוך ובפגעו בו מצריך שחובה הוא על גואל הדם וכמ"ש בקונטרס: