שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 3

ואם מת אינו גולה שאינו כיער. עיין בקונטרס בבבלי ב"ק פרק המניח (דף ל"ב) אמר רבא ק"ו ומה יער זה לדעתו נכנס וזה לדעתו נכנס גולה זה שלדעת חבירו נכנס לא כ"ש אלא מאי פטור דלא סגי ליה בגלות משום דה"ל שוגג קרוב למזיד דאיבעי ליה לעיוני. וה"ק שאינו כיער דאין לו לעיין על חבירו ותו' כתב שם בד"ה מיתיבי כו' כשנכנס שלא ברשות אפי' ראהו אינו גולה שאינו דומה ליער ומייתי ראיה מסוגיין דריב"ח איירי בשראהו ואפ"ה פטור מגלות לפי שנכנס שלא ברשות וכי דחי דריב"ח בשאמר לו היכנס איירי צריך להעמידה בשלא ראהו דלא תיקשי דנפח על מה שהוא פטור מגלות ע"ש. ודבריהם תמוהים לפי מה שפירשתי בקונטרס ריב"ח ודאי ברשות איירי ואף דפליגי רבנן ואומרים שאין פועלין רשאין לכנוס כמבואר פרק המניח (דף ל"ג) הא מסיק שם כשאין בעל הבית שכיח בשוק אלא בבית רשאין לכנוס אפילו לרבנן וריב"ח ודאי בכה"ג איירי דאל"כ מ"ש דנקט ונכנס הפועל ומנפח אלא ודאי אדם שנכנס לנפח והיה מסרב בו לצאת ספק הוא אם יצא או לא דמדאמר לו לצאת סברא הוא שיצא ומדנכנס ברשות סברא הוא קצת שלא יצא לכך ה"ל שוגג ודמי ממש ליער אבל פועל שנכנס ברשות לתבוע שכרו והוא עדיין לא נתן לו שכרו קרוב הוא שעדיין לא יצא וה"ל קרוב למזיד דאיבעי ליה לעיוני וצ"ע. ודברי הרא"פ פרק המניח בסוגיא זו רחוקים מן הפשט ועיקרו חסר מן הספר ומ"ש בקונטרס הוא הנכון:

וחייבין זה בנזקי זה. עיין בקונטרס. וכ"כ נדרים פ"ג. מיהו נראה אנזקי קרן פטורים דלאו רה"ר הוא. ואף דבבבלי פ"ק דב"ק (דף י"ג) פליגי ביה תנאי ע"ש בירושלמי פ"ק דב"ק א"ר יסא בשם ר' יוחנן וחצר השותפין חייבת:

ולא כן אמר רב בממלא כו'. ואם תאמר מכדי מאן אמר להך שמעתתא ר' יוחנן ואיהו לא מוקי למתני' בממלא כו' אלא בקרן זוית כמפורש בבבלי פרק המניח (דף כ"ז) וי"ל הא מודה מיהת דאיבעי ליה לעיוני ומיזל א"כ קשיא הך דשותפין דלא איירי בקרן זוית. אך לפמ"ש תו' שם בד"ה אמאי פטור כו' אבל הך לא פריך אמאי חייב בנזקו כשהוזק דיותר יש לו לשמור שלא יזיק משלא יוזק ע"ש קשה מאי פריך שאני הכא שהמזיק היה לו לשמור שלא יזיק את חבירו. ודוחק לומר שהירושלמי פליג על הבבלי בזה וצ"ע: