חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 5

ר' יוסי בשם ר' יוחנן הדא דתימר בקדשים שיש להן מתירין. ולפיכך מקדש בכ"ש דדשיל"מ אפילו באלף לא בטל ופריך מבכור הא בכור לאו כמוקדשין שיש להן מתירין הוא בתמי' נראה לפענ"ד דה"פ דר"י בשם ר"י מוקי לההיא דמוקדשין בקדשים שיש להן מתירין לפיכך מקדש בכ"ש ע"ז פריך מבכור דלמה צריך סיט ובכור לאו כמוקדשין שיש להן מתירין הוא בתמי' ר"ל הא בבכור נמי משכחת לה שיש לו מתירין כגון בעל מום אי שחיט לי' גיזתו מותר דס"ל להירושלמי כאוקימתא הראשונה בבבלי במסכת בכורות דף כ"ה ע"ב דבשחט לבעל מום ניתר הגיזה שנתלש ממנו מחיים ולא כהמסקנא בדף כ"ו ע"א דאפילו בנשחט אסור וכ"כ בס' משנה ראשונה א"כ למה מחלק בין בכור למוקדשין ליפלוג וליתני בדידי' בבכור גופי' דאימתי בעינן מלא סיט הנ"מ בתם אבל בבעל מום מקדש בכ"ש משום שיש לו היתר בשחיטה א"ו דמיירי כולהו בקדשים שאין להם פדיון ובזה מחולק בין בכור לשאר קדשים דבבכור דאין לו פדיון צריך מלא הסיט אבל קדשים שאין להם פדיון מקדש בכ"ש משום דהוי דבר חשוב אפילו בכ"ש ומסיק הגמ' אית דתני לה בשם ר"מ ר"ל כל הבבא דהאורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד ר"מ תני לה ולא רבנן ואית דלא תני לה בשם ר"מ ור"ל דד"ה הוא דלא שייך ביה ביטול [כדכתב המ"ל ז"ל בפ"ב מה' מטמאי משכב ומושב דלא שייך ביטול בבגד משום דהוי כטומאת משא דלא שייך בי' ביטול עיי"ש] ופריך הגמ' למאן דתני בשם ר"מ ניחא דעשרה דברים מקדשין כדפי' התוס' ז"ל במס' זבחים דף ע"ב ע"א דבגד שצבעו דס"ל לר"מ כולן ידלוקו א' וצובע מלא הסיט ב' והאורג מלא הסיט ג' וחבילי תלתן ד' וששה דברים דקחשיב במתניתין הרי עשרה ונמצא דהאורג הוא עשירי אבל למ"ד דלא תני בשם ר"מ קשה מאי הוא דבר העשירי ומשני ככרות של בעה"ב כר"ע עיי' בהתוס' ז"ל הנ"ל ועפ"י דברינו מובן הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' בכורות הי"ג ומתורץ קושית הראב"ד ז"ל: