רבי בא בר ממל בעי כזית מצה שחלקה בפיו כו'. בשו"ת מחנה חיים (סי' ל"ב) כתב וז"ל פלא על המג"א בסי' תע"ה שסובר במצת מצוה צריך אכילה בבת אחת מירושל' נזיר פ"ו שמבואר במצה שרי בחילקו לתוך פיו וצע"ג עכ"ל ולא קשה מידי דהא אמרינן שם בירושלמי מכל מקום לא נהנה חכו בכזית ויש לומר דהפי' דאינו יוצא כלל כיון שלא נהנה בכזית בפעם א' וכן פי' הקה"ע בפי' הא'. וגם אם נפרש כפי' השני וכן פי' הפ"מ דהירושלמי סובר דיוצא עכ"ז לא קשה מידי על המ"א דהא כתב המ"א דזה צריך רק לכתחילה ובדיעבד כתב בעצמו דיוצא וכמבואר שם בדבריו ואם כן לא קשיא כלל מהירושלמי דהירושלמי בעי אם גם בדיעבד אינו יוצא ופשט לו דיוצא בדיעבד וא"כ לא קשה מידי. ועי' מ"ש השירי קרבן ובמחצית השקל סי' תע"ה והבן:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b43e773509ac3be250ae024791194bdc67a9f97b9a3f5ce1bdb2fbac2a510d7