בשהגיע זמנו לשתות וכו'. פי' שבקונט' הוא פירש"י בבבלי ולא ידעתי מי דחקו לפרש כן הא איכא לפרשו כפשטי' דהגיע זמנו של שדה לשתות ואם לא ישתה יתיישב וכדאמרי' לעיל בפ"ק ופירושו תמוה דהא תני ומרביצים שדהו משהגיע עונות המים שלו ואי כפירושו הל"ל ומרביצין הבקעה ע"כ נ"ל כדפרישית:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מחלפא שיטתיה דר' יודה. בקונט' הגהתי ויש לקיים הגירסא כאן ולהגיה בסמוך ותחלה מקשה דר' יודה אדר"י דמחמיר במתני ומיקל כאן ומשני דבמתני' דרכו להערי' להפכן סמוך לחג כדי שיעשה שאר מלאכותיו בחג אבל באבל ליכא למיחש ובסמוך גרסי' וכ"ש מחלפא שיטתי' דר' יוסי ומשני דאמרו לו לא רבי יוסי ולא תקשי אך קשיא לי לפ"ז ליתא לדר"י דאמר כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין באבל ויהי מהתימא לי אמ"ש תוס' בד"ה ר' יהודה אומר אף זורעים במתני' מחמיר ר"י וכאן מיקל ע"כ ולמה לא הביאו דברי הירושלמי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b23a13f21d5d815090edcb5aa665c6959a395efda564b8189a1c1e0fb26ac465