חד מיחלף. הא דאמר רבי יוחנן התם בעגל לדרבי שמעון בן לקיש ורבי יהודה סובר שהוא כבשר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 11 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחד. משני כהאי תנא דשאני הכא דכתיב ואכלו את הבשר ולא גידים:
מאן דמיחלף. לא קשיא ליה הנך קושית דלעיל:
וכמה ישבור. בעצם בפסח ויהא חייב:
כדי שתהא היד מחגרת. כשמעביר ידו על העצם היד מתעכבת מלעבור מפני השבר:
ה"ג מאן דאמר צפורן כ"ש יד מ"ד יד אבל צפורן לא:
שיש עליו בשר. שיעור אכילה:
וממקום בשר. שתהא השבירה במקום הבשר ולא במקום אחר שבעצם:
בעי מעתה. שאם אין עליו בשר כשיעור אכילה אין בו משום שבירת עצם א"כ לעולם לא יהא חייב עד שיקח אבן וישברנו דמה שהוא משברו בשעת אכילה מסתמא אין עליו בשר כשיעור:
וירסס. לשון שבירה כדכתיב ואת הבית הגדול רסיסיה:
עצם כתיב בקרא ועצם לא תשברו בו ולא כתיב ועצמות לחייב על כל עצם ועצם:
הדא דתימר. לא אמרן שאינו חייב על עצם אחד אלא אחת דוקא בהתראה אחת:
אבל בשתי התראות אפי' בעצם אחד אם שברו וחזר ושברו חייב על כל אחת ואחת:
ה"ג ועצם לא תשברו אחד עצם שיש עליו בשר ואחד עצם שאין עליו בשר ר' ירמיה בעי וכו'. וה"פ ר"י פריך וכי אין זה פליג על ר' שמעון בן לקיש דאמר עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו:
ומשני לא אמר. רשב"ל אלא שאינו חייב מלקות אבל איסורא מיהו איכא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00