ולא סוף דבר פסח. ולאו דוקא איסור מלאכה בע"פ שיש בו במקצתו איסור דאורייתא הוא דאמרי' נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וכו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא אפי' מנהג. שאין בו משום חשש איסור דאורייתא אם נהגו בו אסור לנהוג בו היתר לעולם:
קיבלו עליהן. פורשין חרמי' לצוד בהן דגים שבטבריא וכן הטוחנין פולין לגרוסין שבציפורי והכותשין חיטין לדייסא שבעכו שלא לעשות כן בחול המועד מפני כבוד י"ט:
ופריך הניחא גרוסי. ודשושי שהן יכולין להחמיר על עצמן שאפשר לאכול חיטין ופולין בלא כתישה וגריסי א"נ אפשר שיעשו הרבה קודם י"ט שיהיה די לצורך י"ט ואינן מתקלקלין אם יעמדו ימים רבים:
אלא חרמי טבריה. הלא ממעטין בשמחת הרגל שאין לבני טבריא דגים לאכול שאם עומדין מקודם י"ט מתים ומסריחי':
ומשני צד הוא בחכה או במכמורת. בחול המועד ואינו ממעט בשמחת י"ט ולא החמירו אלא שלא לפרוש חרמים כמו שעושין בחול וגם שיש בו פרסום:
ופריך אפי' כן אינן ממעטין בשמחת הרגל. בתמיה שהרי אינן צדין הרבה דגים בחכה ובמכמורת וגם אינן צדים דגים גדולים:
ר' אימי מיקל לון. הי' מקלל להן לחרמי טבריה שהן ממעטין בשמחת הרגל ע"י שאינן פורשין חרמים בחוה"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00