ה"ג לא אמר בן בתירא אלא בסוס זכר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
י"א שהוא רץ אחר נקיבה. ובזה הורג בעליו במלחמה שע"י כן נמסרים ביד שונאיהן:
שהוא עומד ומשתין. ובתוך כך בא השונא והורגו מה שאין כן שאר בהמות משתינן דרך הילוכן:
מה נפיק מן ביניהון. מאי איכא בין הני תרי טעמי:
הסריס. סוס שהוא סריס ואינו רץ אחר הנקיבה:
דברי חכמים. טעמייהו דחכמים דאסרו אף בסוס:
לכשיזקין הסוס. מטחינו ברחיים בשבת ואב מלאכה הוא:
הוציא. לרה"ר בשבת:
חיין פטור. שהחי נושא את עצמו:
ורבנן אית להון. ה"ג ורבנן אית להון חייב חטאת ואינון מתיבין לי' הכין. וה"פ ורבנן למה להו להשיב לבן בתירה דלכך אסור בסוס דכשיזקין יעשה מלאכה הא אינהו סברי אף במוציא עוף יש חיוב חטאת וסוס מוכן לעופות:
ומשני כשטתו השיבוהו. אפי' לשיטתך דחי נושא את עצמו מכל מקום אסור משום דלכשיזקין יעשה בו אב מלאכה:
ה"ג כשיטתך. שאת אומר משום שבות:
אומר אני. שסוס אסור למכור משום שני דברים:
משום כלי זיין. שמלמדהו להרוג בידו את הנופלים במלחמה ואסור למכור כלי זיין לעכו"ם:
ומשום הלכות בהמה גסה. דקעביד בה עבודה בשבת כשיזקין מטחינו ברחיים:
חי' גסה. אסור למכור לעכו"ם כבהמה גסה דגם בה שייך איסור כלי זיין:
מאן תניתה. ברייתא כמאן כר' אבל לא כרבנן דסברי דאין איסור כלי זיין בבהמה גסה א"כ בחי' גסה דלא שייך איסור עבודה שריא כבהמה דקה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00