שאינה יכולה להתרפאות. ולעשות מלאכה בשבת ומסתמא לשחיטה זבנה ולא משהי לה ולא חזי לה ישראל בי עכו"ם דתיפוק חורבה מינה לזבוני שלימה ולא מביאין עליה זכר ומשהי לה ומאן דחזי לה בי עכו"ם יליף מינה לזבוני שלימה ורבי יודה סובר דשבורה אינה מרבעת ואינה נרבעת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאסור להמציא להן זרע. כלומר אסור לעשות פעולה שיתעברו בהמה גסה שלהן:
תמן תנינן. ריש מסכת בכורות:
הלוקח עובר חמורו. ובכור הוא ועדיין במעי אמו:
אף על פי שאינו רשאי. כדתנן במתני' בכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה:
והמשתתף לו. שנותני' מעות בין שניהם וקונין הבהמה:
והמקבל ממנו. שהחמורה של עכו"ם וישראל מקבלה שיהו חולקין בולדות אבל גוף החמורה לעכו"ם:
פטור מן הבכורה. אם אותו עובר שקנה מן העכו"ם אי שמכר לו בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעכו"ם בו או באמו:
ה"ג לית הדא אמרה שאסור להמציא להן עוברין. וה"פ ממתני' שמעי' דאפי' עוברין אסור למכור להן מדתני גבי והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00