ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרתה. ולא כתיב כל מחמצת ללמדך על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו כגון שכר המדי וכו' בלאו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הכא. גבי לאו כתיב כל והכא גבי כרת כתיב כל מ"ש בלאו דמרבינן מיניה איסורא לתערובות חמץ ומ"ש כל דכתיב גבי כרת ממעטינן מיניה תערובות:
כאן ריבה באוכלין. כל דגבי כרת כתיב באוכלין:
מרבינן אוכלין. דהיינו נשים שיהו חייבין כרת:
כאן ריבה בנאכלין. כל דכתיב גבי לאו דהיינו כל מחמצת כתיב בנאכלין מרבינן תערובות שנאכל:
ואילו. שכר המדי וכו' הואיל ורובן חמץ יהא חייב דומיא דמצה שיוצאין בה אע"פ שאין בה טעם דגן הואיל ורובא דגן:
שנייא היא. שאני התם דכתיב לחם גבי מצה וכל שרובא דגן מיקרי לחם ואלו דתני במתני' לאו לחם נינהו ואין בהן תואר לחם הלכך אף על גב דרובא חמץ אין חייבין עליו:
כל עצמו. עיקר דקפדינן אלחם דוקא במצה הוא דקפיד קרא דכתיב בה לחם עוני אבל האיך אתה יליף חמץ מיניה דבחמץ אפילו אינו לחם חייב עליו:
ועוד מן הדא. ועוד מוכח דלא ילפינן חמץ ממצה מהא דתניא:
ברקיק השרוי. לאחר אפייתו במים אף ע"פ שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל:
לא אמר וכו'. כלומר טעמא שלא נימוח הוא דיוצאין הא נמחה אין יוצאין בו י"ח מצה:
ואלו לענין חמץ תנן המחה את החמץ וגמעו חייב. דגמיעה כאכילה:
מאי כדון. מעתה מ"ט לא יהא בהן כרת הא רובן חמץ:
אין חימוצו. של אלו דמתני' חמץ גמור וברור הוא אלא דמיא לחמץ נוקשה ונוקשה בלאו ולא כרת:
מהו שילקה. על הני דמתני' אם אכלן:
ה"ג ללקות לוקה:
על חמץ ברור. חמץ דגן גמור בלא תערובות חייב כרת:
ה"ג רב אמר זה שיאור וזה כותח הבבלי וכו'. וה"פ כי היכי דבשיאור האוכלו פטור כדתנן לקמן במתני' ה"נ בתערובות חמץ:
תיפתר. תפרש לרב הא דתני ועל עירובו סופג ארבעים היינו בשנתערב מצה וחמץ דלא נתבטל טעם חמץ אבל אם נתערב בו מין אחר טעמו בטל ואינו לוקה:
מה נן קיימין. במאי עסקינן אם שרוב התערובות חמץ הרי הוא בכרת ולמה תני סופג ארבעים:
אם ברוב מצה. אפי' ידי חובת מצה יוצא וכ"ש שאין לוקין עליו:
תיפתר שיש בו חמץ. בעין ואפ"ה אין בו כרת דאיירי שאין בו כזית ודקשיא א"ה אפי' מלקות נמי לא:
כר"ש. ברייתא אתיא כר"ש דרש"א כל שהוא אפי' פחות מכזית מלקין עליו אבל כרת ליכא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00