גמרא ודוקא צורבא מרבנן כו'. נל"פ דקאי ג"כ אסימנים דמהימן אפי' לאחר שראהו כמש"כ התוס' ד"ה כגון לגבי עדים:
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 27b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם (בסה"ע) דאמרי נקב יש בו בצד אות פלונית. והא דלא פשטינן מינה דסימנין דרבנן (עי' שבועות (כ) תד"ה איסר דאין דרך משנה וברייתא שיסתפק התנא. וצע"ק מסוכה (לג) דר"פ גופי' מבע"ל ע"ש בפרש"י) דמסיפא איכא למידק איפכא דדוקא ארוך וגוץ דגריעי טובא אבל בסימני מציעי מחזירין:
רש"י ד"ה כגון דקאמר. האי שליח. שליח מאי עבידתי' טפי הל"ל הבעל ועי' לעיל תד"ה ב"ד דר"ה:
תד"ה בזמן. וי"ל דלא מהימן אלא מכאן ולהבא כו'. נראה דאזלי כאן למ"ד שם פלגינן דיבורא. והחילוק הוא דהתם י"ל דגירשה ברגע קודם בואו לפנינו אבל הכא ל"ל כן דהרי אומר שגירשה בגט זה והוא היה אבוד קודם לכן ועדיין צ"ע:
תד"ה מעולם. ואר"י דלעולם לא חשדינן ליה כו'. וצ"ל דזה דבר פשוט מדפריך מאי למימרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558