תד"ה מצאו. וא"ת וניחוש לשאלה כו'. לכאורה י"ל דכ"כ ל"ח שישאילם דוקא לאיש ששמו כשמו וגם שמות נשותיהם שוין:
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 28a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד דלא חיישינן לשאלה לענין ממון. כצ"ל. ועיין ביבמות (קכ ב) תד"ה כליו הב':
בא"ד כדתניא בתוספתא עשרה כו'. כצ"ל. כי דלוסקמא הוא לשון זכר כמש"כ התוס' שם בד"ה איבעית אימא:
בא"ד וי"ס דגרסי כו' ויודע שהוא שלו כו'. כ"נ דצ"ל. ודברי מהרש"א בזה אינן מחוורין:
רש"י ד"ה כיון דאיפליג. שהאריך ימים עד מאה שנה. משמע דוקא מאה אבל מן פ' עד ק' לא. והא דתני אפי' בן ק' ר"ל לא מיבעי' עד פ'. או יותר מק'. ובדבור הסמוך פי' עד תשעים קרוב למות משמע דיותר על צ' קרוי ג"כ איפליג והאי דהרחיק ההפלגה עד למעלה מצ' הוא משום דבאבות פ"ה מכ"א לא חשיב חילופי טבע חיי האדם אלא בעשרה שנים. וגם אמר שם בן תשעים לשוח. ועי' בהגר"א סי' קמ"א ס"ק קל"ז:
רש"י ד"ה גט לא אפשר. דאי חיישת כו' והן עגונות. לכאורה תימה דהרי יכולין להנשא ממ"נ אם מחמת גירושין או מיתת הבעל. ואפי' אין לו בנים ויש לו אח תחלוץ ותנשא דהרי אין כאן חשש דהכרזה לכהונה דאמרינן ביבמות (קיט ב). דהלא ממ"נ פסולה לכהונה. אבל י"ל דאולי יוודע שמת קודם הגירושין והי' לו שם בנים. או באם יש לו אח קטן. או גדול במדה"י:
תד"ה והניחו. ובח"ה מפליגינן בין עבוד כו'. כצ"ל:
תד"ה תרומה. שא"ח אלא לתרץ קשיא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558