תד"ה התם. מדאיירי אביי בתרי'. עמש"כ בדבריהם במנחות (קו) בס"ד:
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 26a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אף מקום. שגם זה עיקרו של גט. משמע דשמו ושמה פשוט דהם עיקרו. וכן בסוף דבור הסמוך כ' וכי כתיב כו' אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן. והתוס' לעיל (כ) בד"ה הא שכתבו דלר"מ פסול לא אתו לאפוקי דלר"א כשר אלא משום דלר"מ פסיקא להו מפני דלא הוה מוכיח מתוכו:
תד"ה ר"א. מדקתני שנאמר וכתב כו'. כצ"ל ומלת משום למחוק:
תד"ה וצריך. ובפ"ט נמי תנן גופו ש"ג כו'. כצ"ל כי היא משנה שם:
תד"ה אבל. מ"מ מסתבר דאתיא כחד תנא. לכאורה קשה דהא בב"מ (מא) משמע דמוקי ריו"ח מתניתין דשם רישא רי"ש וסיפא ר"ע ועי' בשבת (פו):
בסה"ד ועוד דבתרתי קמייתא כו'. נ"ל למחוק מלת ועוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558