גמרא העיד כו' משום ר' יוחנן כו'. אולי זהו התנא ר' יוחנן סתם המוזכר בנזיר (סה) ודלא כתוס' שם ועמש"כ בפסחים (פא):
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 62a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם משום ר' אלעזר בן חסמא. עתוי"ט ספ"ג דאבות:
שם וליחוש דלמא נגע בה. אע"ג דתניא לעיל מפקידין תרומה אצל ישראל ע"ה ול"ח דלמא נגע. היינו דוקא דפקדון אבל של עצמו יש לחוש:
שם וליחוש דלמא נגע בה בשלמא כו'. ר"ל אפי' תימא דמיירי בכלי חרס דלא מיטמא בנגיעתו בגבו מ"מ ליחוש דלמא נגע בהשמן גופי' (ברש"י ד"ה בכלי גללים ט"ס ובעיסה וצ"ל ובשמן דנראה דפי' עושין זיתים כו' היינו לדורכם בבית הבד מדק"ל בדד. ולכן גם לשון התוס' ול"ח לזיתים אינו מדוייק) או באויר הכלי:
שם השתא אחזוקי מחזיקינן שואלין בשלומן מיבעי'. לכאורה הא דשואלין בשלומן בא לאשמועינן דשרי להטיל שם שמים עליהם כדפרש"י במתניתין ומה ענין זה להא דאחזוקי. ונראה משום דאחזוקי הוא ג"כ בשם וכמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם. ומלאך לגדעון ה' עמך. וכמו כן בלשון העמים:
רש"י ד"ה ואם נוגעת בה. צ"ל אם:
רש"י ד"ה הדרא לטבלא. והוא אינו חשוד כו'. קשה דלפ"ז מאי פריך דלמא לא איכפת לי':
רש"י ד"ה בכלי גללים. דאי נגע בכלי לא מקבל טומאה. כצ"ל:
רש"י ד"ה למימרא להו אחזקו. כמו שאומרים לע"מ כו'. כצ"ל:
תד"ה אין עודרין. לא כמו שפי' בקונט'. כצ"ל:
בסה"ד אע"ג דמדרבנן אסור לעובד כוכבים אחר. מש"כ המהרש"א ולא ניחא להו כו' ע"ש. תמוה דא"ת דהא דאין עודרין איירי בשביעית דאורייתא א"ר לא הוה קשה מתניתין די"ל דהיא איירי בשביעית דרבנן. אבל הא יש לדקדק דלמא לא התירו אלא מחמת ארנונא והכא משמע דהקרקע היא דעובד כוכבים והישראל אינו עודר עמו אלא כשכיר יום או חנם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558