ת"ל לא תוציא חוצה משום יתור לשון קדריש אמר רבי יהודא מכאן שאם הוציא חוץ לחבורה שהוא מתחייב ר"ל לוקה על יציאת חבורה לחוץ ע"ז פריך ר' מנא בלשון בתמיה אמר קרא לא תוציא חוצה בתמיה ר"ל האם יחד הכתוב ב' לאוין לכל אחד בפני עצמו על יציאת בית לאו לחוד ועל יציאת חבורה לאו לחוד דסבירא ליה לר"י דחייב על יציאת חבורה לחוד וכן גם אנן אמרין אם חוץ לחבורה הוא חייב לא כ"ש על יציאת בית ז"א אולי אינו מתחייב רק על שתיהן ביחד דהא לר' יאשי' בעינן לחלק ושלא תאמר דהקושיא הוא רק מתוך חבורה ע"כ מסיק דהקושיא הוא משתיהן גם מחוץ לבית דהא אנן אמרין על חוץ לבית כן מק"ו וע"ז הוסיף ר' אימי לאיבעי הוציא מחבורה לחבורה ר"ל חבורה בבית זה וחבורה בבית זה [א"נ דגרסינן מפורש בשני בתים כגי' הק"ע ז"ל] חייב שתים משום לא תוציא מן הבית ומשום לא תוציא חוצה בתמיה הא הוי כמו אבר מן החי וטריפה דאינו חייב אלא אחת כיון דנאמר חד לאו עליהן ועי' בתוס' ותמצא מקורים גמורים לפי' זה:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 13 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4e2c2bde01ed80506477a72acd04fd32f978fcd536a88d5f719144c8ca99cc5d