מתיב ר"י לרשב"ל והא תנינן העצמות וכו'. זה שייך לבתר הי"ב תיכף אחר המשנה אבר שיצא מקצתו. וכן הוא בירושלמי דפוס קראטשין. והפי' מבואר מאיליו דמקשה כמו בבבלי דף פ"ה ע"א ל"ל קילוף עד שמגיע לפרק נקלוף ביה פורתא ונתברינהו ומשני אביי משום פקע רבינא אמר בקולית וה"נ ה"פ דמקשה ר"י לרשב"ל מהך מתניתין דאבר שיצא מקצתו דנקלוף פורתא ונחבריני' ומייתי אגב גררא הקושיא דהק' ר"י לרשב"ל מן העצמות והגידין דמובא לעיל ומביא הגמ' אגב גררא גם כאן כדרך הש"ס הזה ומשני מפני מוח כדלעיל ואח"כ מקשה מהך מתניתין דאבר שיצא מקצתו דיחלוץ הבשר מן העצם ויקוץ במקום הזה ולמה ליה לקלוף עד הפרק וע"ז לא צריך לשנוי בקולית מפני מוח אלא כתירוצא דאביי משום פקע והיינו דקאמר שלא לפקע תחת הבשר:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 11 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4e2c2bde01ed80506477a72acd04fd32f978fcd536a88d5f719144c8ca99cc5d