שלא תאמר הואיל ואין חייבין עליה משם טומאה כו'. — צ"ל: הואיל ואין חייבין עליה אלא משום טומאה (פי' שאין בה משום שאר בשר כשאר כל העריות כדאיתא ביבמות פ"ד הי"ד ואין היא נקראת אצל חז"ל בשם ערוה, ומהטעם הזה אין הולד ממנה ממזר והיא עצמה מותרת לו לאחר שבעה ודלא כראב"ע שכתב ויקרא י"ח י"ח ד"השוכב עם הנדה חשוב מהעריות" ואם נדה היתה חשובה אצל חז"ל לערוה לא היו מתירים לבעלה להסתכל בה ולזון עיניו ממנה כרמב"ם פכ"א ה"ד מא"ב) לפום כן צריך מימר חייב על המערה כגומר (והנוסח שלפנינו "על כל אחת ואחת" נשתרבב מלמטה עמוד ד') א"ל והכתיב ואיש אשר כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Integer 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f