שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 7 · Integer 8

אני אין לי אלא משנה כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת. — פי' כר"ש וכן איתא בסוף הפרק בשם ר' יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה פי' בשלא הדליקו בה או שהדליקו בה וכבתה.

אשכחת רב ור' יוחנן אילין דאסרין חדא כו'. — צ"ל: אשכחת אמר רב ושמואל אילין דאסרין חדא ר' יהושע בן לוי ור' יוחנן ורשב"ל אילין דשריין חדא (ולא נמנו כאן ר' חלבו ור' אבהו והאחרים מפני שכולן היו מתלמידי המנויין כאן).

ר' לעזר בר חנינה מעשה היה וטילטלו פומט כו'. — צ"ל: ר' לעזר בשם ר' חנינה (וכעין זה בבבלי קכ"א ב' בשם ר' חנינא ומלבד זה לא מצינו עוד במקום אחר לר' לעזר בר חנינה).

דר' יהודה דו אמר נר מאוס פמוט אינו מאוס תני נר שהוא מונח כו'. — יש להחליף הגירסא ולהגיה וכצ"ל: נר מאוס פמוט אינו מאוס תני נר שהוא מונח אחורי הדלת פותח ונועל בשבת ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר רב ושמואל פתרין לה בשוכח ומקילין (כן העתיק רמב"ן בפה"ת שמות כ"ב כ"ז וכעין זה למעלה ה"ב מיקל לנשייא וכן בע"ז פ"א סוה"א ועוד הרבה) מאן דעבד כן יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה תני נר שהוא מונח ע"ג טבלה מסלק כו' לאחריו משום מכבה שמעון בר בא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) אמר קומי ר' יסא בכבה כו' אין כר"ש אפי' נר יהא מותר אלא כר' יודה כו' אם התנה עליו (פי' להשתמש בו אחר שיכבה) מותר מה אנן קיימין כו' כן אנן קיימין כר' יודה דר' יודה אמר נר מאוס הוא (פי' ואסור לטלטלו משום מוקצה מחמת מיאוס ומ"מ אם התנה עליו מותר) הוי מאן תנא אם התנה עליו מותר ר' יהודה תני אבל כוס וקערה ועששית אע"פ שכבו אסור ליגע בהן (כעין זה העתיק רמב"ן בחדושיו) כו' אף הוא מכבה אותן ומשתמש בהן (פי' מפני שאלו עשויין אף לתשמיש אחר) א"ר מנא בקדמיתא הוינן סברין מימר מה פליגן (פי' ר"ש ורבנן דר"ש מתיר לטלטל את הנר אחר שכבה) באותו שכבר גררו העכברים את הפתילה (פי' דאל"כ אפי' כבה הרי הנר בסיס לפתילה שהיא אסורה) או באפוצה (פי' שהפתילה מהודקת ודחוקה בתוך הנר לכן היא בטלה לגבי הנר וכעין זה בבבלי קכ"ה ב' "כיון דהדקה שויא דופן" וכן לקמן פי"ז (דט"ז ע"ב) "כיון שהיא אפוצה לה כגופה היא") ואפי' תימא כו' בשיש בתוכו שמן (פי' והנר בסיס לדבר האסור והמותר) דתנינן תמן נוטל אדם כו' ולא הוינן אמרין כלום מן מה דר' רומנוס הוציא כו' גבי גחלים אפוצות הן או בשיש בתוכה שמן הדא אמרה אפי' אין בתוכו שמן (פי' מפני דר"ש סבר דאף בסיס לדבר האסור מותר) א"ר אבהו קיימתיה כו'.