שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 6 · Integer 2

א"ר יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהיכנו אלא דבר אחד בלבד. — פי' ר' יוחנן קאי אר"ש דאמר (במשנה ו') כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת דלית ליה לר"ש מוקצה בדבר שהוא בעינו חוץ מן הנר הדולק בשבת אבל דבר שאינו בעינו כמו שברי כלים שאינן עושין מעין מלאכה (ע"ל פי"ז מ"ה) אף ר"ש מודה שאינן בהיכנן.

התיב ר' חיננה הרי מוכין שנתפזרו כו'. — צ"ל: התיב ר' חיננה הרי פירות שנשרו בעינן הן ואינן בהיכנן כו' הכא בכלים (פי' דכללו של ר' יוחנן אין לך דבר כו' אינו אלא בכלים ולא באוכלין) כו' הרי מוקצה שיבש ולא ידע בו (כ"ה בריש ביצה) הרי כו' ומה דאיתמר תמן באוכלין התיב ר' חייא בר אדא (פי' ג"כ על כללו של ר' יוחנן) והא תנינן כופין סל לפני האפרוחין שיעלו וירדו ותני עלה (ע' תוספתא פט"ז ובבלי מ"ג א') עלו מאליהן אסור לטלטלו אמרין הדא דר"מ דתני כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת דר"מ ר' יהודה אומר גר חדש כו' (פי' והרי ר"מ סבר דנר שהדליקו בו בשבת אסור כל היום אפי' אחר שכבה וה"נ באפרוחין שעלו מאליהן אסור לטלטלו אפי' לאחד שירדו שכ"ה שיטת הירושלמי למטה ודלא כשיטת בבלי מ"ג א') כל המיוחד לאיסור אסור (פי' כגון נר שמיוחד תמיד להדלקה וגם הדליק בו אסור לטלטלו בשבת אף לאחר שכבה אבל דבר שאינו מיוחד לאיסור אלא שאחד ייחדו לשעה לאיסור אינו אסור לטלטלו אלא בזמן שהאיסור עליו אבל לא אחר שניטל ממנו האיסור) וחורנה אמר כל שייחדו לאיסור אסור (פי' אפי' כשאחד ייחד לשעה לאיסור אסור לטלטלו אפי' לאחר שניטל האיסור) כו' מ"ד מיוחד הא ייחדו לא ומ"ד ייחדו כ"ש מיוחד מתניתא פליגא על מ"ד כל שייחדו לאיסור אסור דתנינן תמן מוכני כו' פתרין לה ד"ה היא בשוכח (פי' ולא היה כאן ייחוד אף לשעה) כו' אית לך מימר הכא ד"ה היא בשוכח (פי' דע"כ ר"ש היא דמיקל במוקצה, דלר"מ ור' יהודה ודאי אסור לטלטלה בעוד שיש בתוכה מעות) מתניתא פליגא על מ"ד כל שייחדו לאיסור אסור דתנינן האבן כו' מתניתא פליגא על מ"ד (דף ו' ע"ג) כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן כופין כו' מאיליהן אסור לטלטלו (פי' ומשמע אפי' אחר שירדו) א"ר בון ב"ח קומי ר"ז תיפתר במאוס (פי' שהסל נתטנף בצואת התרנגולים בין בפנים ובין בחוץ מפני שהסל נקוב הוא) כו' וסאה ותרקב מאוסין הן (פי' שהרי סאה ותרקב אינן נקובין והן נקיים בפנים ואפשר להשתמש בהן).