שוגג בתרומ' ומזיד בחמץ. אכל תרומת חמץ בפסח ולא ידע שהוא תרומה אבל יודע היה שהוא חמץ וכן נזיר שאכל ענבים או שתה יין של תרומה ובתרומה שוגג היה וכן הזיד ביה"כ ואכל ולא ידע שהוא תרומה דתנן בכולהו שהוא משלם קרן וחומש תרומת חמץ בפ' כל שעה ונזיר ויה"כ בתוספתא דתרומות ריש פ"ו. והשתא קאמר הש"ס אין תפתרינה בשני דברים ניחא כלומר אם תעשינה כמו שני דברים שגג בא' מהן והזיד בשני שפיר ככ"ע אתייא דאין מלקות דמזיד פוטר מתשלומין דשוגג ולר"ל נמי חייב בתשלומין שוגג דתרומה כדאמר לעיל דיצא מן הכלל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואין תפתרינ' בדבר אחד. שתעשה אותה כדבר אחד הואיל דבאכיל' אחת היא והזיד בה וחייב מלקות:
מחלוקת דר"י ור"ל. היא דפליגי לעיל דלר"י אם אתרו ביה פטור מתשלומין ולר"ל אליבא דר"מ דקסבר לוקה ומשלם חייב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56