בקרטיס. בשטר בחתימת ידו והוא לשון לע"ז קרט"א:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלח חמשין. דינרין ע"י שליח וצוה עליו שלא יתן לבעל חובו אותן חמשים דינרין עד שיתן לו את הקרטיס:
אמר. לשליח זיל והב ליה המעות דכיון שהב"ד יודעין שנתת לו פטור אתה משליחותך דאלו הוה קמן לא הוה צריך להחזיר לו שטרו דה"ל כפורע מקצת חובו דתנן בפ' גט פשוט דיכתוב שובר ואם יש לו לטעון על החמשים הנותרים יכול לטעון אח"כ:
עושין לו. מעשה ב"ד שכבר זכה השליח בעד המשלח אותן חמשים דינרים ואינו יכול להחזירם:
דזכה זכה. כלומר כיון שלא זכה בהם אלא על מנת שימסור לו הקרטיס הלכך כל זמן שלא מסר לו הקרטיס אין השליח חייב ליתן לו שע"מ כן נמסר לידו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c