חד בר נש. אדם אחד עמד עם חבירו בשוק א"ל תן לי הקיתון שיש לי אצלך א"ל אידך תן לי הדינר שיש לי אצלך א"ל תן לי הקיתון וקח לך הדינר והלה אומר שאין לו קיתון ממנו בידו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל את. הודית לי' שיש לו דינרין אצלך והוא לא הודה לך שיש לך קיתון אצלו לכך חייב אתה ליתן לו דינרין שהודית לו:
מודה רבי אימי. דהוא אמר כן בפני סהדי שהוא חייב לו דינר והשני אמר אתם עדי אז הוי הודא' אבל לא אמר כן בפני עדים:
לא כן. אין הדין כן אלא פטור מליתן לו דינר דמצי למימר משטה אני בך ולא אמרתי כן אלא שלא תכחש בקיתון שלי לפיכך אינו חייב בדינר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c