גמ' בעון. בעי לפני ר' יוחנן מה בין אותן השנויים במשנתינו דאמרי' אינה מקודשת ובין האומר פירות תלושים אלו תרומה על פירות מחוברים אלו כשיתלשו דקיי"ל דהוי תרומה אע"ג דכל זמן שהן מחוברין לא חל שם תרומה עליה דמחובר אינו חייב בתרומה דכתיב ראשית דגנך מידי דמדגן שנאסף בכרי א"נ מדכתיב ממנו ולא מן המחובר ואפ"ה משנתלשו הרי הוא למפרע תרומה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל תמן יש בידו לתלוש. וכל שבידו לא הוה כמחוסר מעשה אבל הכא במשנתינו אין בידו לשחרר וקס"ד דאיירי בשפחת חבירו:
ר' פס. כך שמו ובלשון בבלי נקרא ר' אפס:
הגע עצמך. אמור לנפשך בשאמר לשפחתו הרי את מקודשת לי לאחר שתשתחררי שבידו לשחרר מי מקודשת דהא מתני' סתמא תנן:
נתלית בדעת אחרת. הרי היא כדעת אחרת דמעיקרא בהמה היתה ואין לך מחוסר מעשה גדול מזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c