דלמא. מעשה בר' הושעיא הגדול ור"י נשיאה היו יושבין ואמרו התלמודים נאמר דבר אחד בהלכות קידושין ובעי להו האומר לאשתו הא ליך פרוטה זו שתתקדשי לי לאחר שאגרשיך מהו מי אמרי' כיון דבידו לגרשה לא הוה כמחוסר מעשה או דלמא כיון שאין בידו לקדשה לאחר הגירושין שמא לא תתרצה לקידושיו. גחכון. שחקו ועמדו והלכו להן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אר"י ולמה. שחקו הא לא דמיא הך להנך דתנן במתני' שהרי בידו לגרשה אלא לכך שחקו דמי לא א"ר בא וכו'. בסמוך גבי שפחה:
והכא. נמי לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת שעתה דעת בעלה עליה דאינה יכולה להתקדש לשום אדם אבל משגירשה אין בידו לקדשה אלא מדעתה:
אין וכו'. אם רצו למבעי בעיי הכי ה"ל למבעי:
חד. אדם אחד אזיל לקדש אשה קדם חבירו אצל האשה וא"ל הוי יודע דהאי גברא שהולך לקדשך חורש רע הוא סוף שיגרשך אלא הא לך פרוטה שתתקדש לי כשיגרשך מהו מי אמרי' מגו דאי בעי לקדושה השתא מקדשי מהשתא ה"נ תפסי בה קידושין לאחר זמן או דלמא כיון דאין בידו לקדשה משיגרשנ' לא חולין בקידושין השתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c