דרש ר"י וכו'. ברייתא היא שנוייה במכלתא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג דרש ר"י בריבי מן המילת הוא נרצע רמ"א יהא כהן ויפסל. וה"פ מן המילת הוא אלי' של אזן משם הוא נרצע דאס"ד בתנוך שמא יהא העבד כהן ונפסל כדתנן בבכורות נפגמה אזנו מן הסחוס ה"ז מום אבל לא מן העור:
מן הסחוס. הוא חלק העליון שבאזן שם הוא נרצע:
שמא ייעשה בעל מום. דשמא ינקוב בו ככרשינה וכדמסיק:
ופריך וירצע הסחוס פחות מכרשינה. ולא יהא מום:
ומשני שמא יבא לידי כרשינה. ויפסול:
ופריך ויבוא לידי כרשינה. ומה בכך ה"ל טרוד בדבר מצוה ופטור כדתנן בלולב אם הוציאו לר"ה פטור מפני שהוציאו ברשות:
ה"ג ושב אל משפחתו בעינו. וה"פ צריך שישוב אל משפחתו כעין שהיה מקדם וזה נפסל מכהונתו:
כלום היה נרצע. כלומר מעתה תפשוט בעיא דר' בא דמדברי שניהם שמעי' דעבד כהן רבו מוסר לו שפחה כנענית דאל"כ פשיטא שאינו נרצע דהא בעינן שיאמר הנרצע אהבתי את אשתי ואת בני ואשתו היינו השפחה שמסר לו רבו:
בסול. חתיכת עץ חדודה:
ת"ל ורצע. דהל"ל ונתן את המרצע באזנו כדכתיב במשנה תורה ולקחת את המרצע ונתת באזנו אלא ורצע מ"מ בכל דבר וא"ת מרצע למה לי כבר שניא לה בבבלי דאתי למעט שלא יתן סם על אזנו וינקבנו:
ופריך עד כדון כר"ע. הניחא לר"ע דדריש לשונות כפולים שבתורה אייתר לן ורצע אלא לר"י דלא דריש לשונות כפולים אלא קסבר דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c