הדא דתימר. הא דתנן במתניתין שנקנית בשטר אפי' בשטר שאין בו שוה פרוטה דבשטר שהוא שוה פרוטה לא איצטריך למתני דהיינו כסף:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותני ר"ח כן. ותניא נמי בברייתא דר"ח כן:
לא סוף דבר. לאו דוקא בשטר שיש בו שוה פרוטה דאין צריך התנא לאשמועינן דהלא היא מתקדשת בכל דבר שיש בו שוה פרוטה דכסף לאו דוקא אלא שוה כסף ככסף ומ"ש דתני שטר אלא לאשמועינן אפי' כתבו על החרס או על הנייר שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי ונתנו לה ה"ז מקודשת:
כתבו. לגט על דבר שהוא איסורי הנאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c