כי הא וכו'. כלומר כיון דמקרא שמעינן דבהמה דקה נקנית במשיכה שפיר פשט ר"א דבהמה גסה דוקא במסירה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג דר"י שלח לשאול לר' אלעזר וכו'. ולהכי מייתי בסמוך שאר שאלות ששלת ר"י לר"א:
א"ל ולא מתניתין היא. לר"י אמרו מאי תיבעי לך מתניתין היא שבהמה גסה ניקנית במסירה:
ומשני אית תניי. יש תנאים שמחליפין ותני במתניתין וחכ"א אף בהמה גסה ניקנית במשיכה לכך שאל ופשטו דבמסירה דוקא ולא במשיכה וחכמים לא פליגי אלא בבהמה דקה דנקנית במשיכה:
בכור שנטרף. בכור אדם שנעשה טרפה תוך שלשים יום ללידתו מי אמרינן אי לאו דנטרף היה בריא כל שלשים יום ולאו נפל הוא וחייב בפדיון או דלמא השתא מיהא לא חי שלשים יום שלימות ופטור ל"א שנטרף היינו שנהרג תוך ל' יום:
א"ל כמו שמת. הוא ופטור מפדיון ה' סלעים של הבכור שנאמר אך פדה תפדה את בכור אדם אך מיעוטא הוא למעט כה"ג שפטור מפדיון:
שילייא שיצאה וכו'. דקיי"ל המפלת שלייא יושבת עליה ימי טומאה וימי טהרה שאין שלייא בלא וולד אלא שנימוח בתוכה:
מקצתה היום וכו'. מיבעיא ליה מאיזה יום מונין לה ימי טומאה וימי טהרה:
אם לדם טהור. שיכלו ימי טהרה שנותנין לזכר כדכתיב בקרא מונין מיום הראשון:
ואם לדם טמא. שיכלו ימי טומאת לידה של נקבה מונין התחלתן מיום שני:
הדא דתימר. לא אמרן:
בשלא יצא עמה. עם השליא וולד גמור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c