קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אע"פ שלא חישב לשחוט אחד מהן. כתב הרמב"ם פ"ב מהי"ט או"ב שנפלו לבור מעלה את הראשון ע"מ לשחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים וכו' רצה זה שוחט רצה זה שוחט וכ' המג"ע ובירושלמי נראה דאפילו אינו שוחט אחד מהם מותר ורבינו הביא הברייתא כפשטה בגנמרא וכ"כ הרשב"א להחמיר ולשחוט אחד מהם ע"כ ואף דמפשטה דסוגיין משמע דמותר אפילו אינו שוחט אחד מהם מ"מ אחרי העיון אין נראה כן דא"כ הכי ה"ל לר"י למימר אע"פ שאינו שוחט אחד מהם מותר מאי אע"פ שלא חישב אלא ודאי דה"ק אע"פ שלא חישב קודם שנפלו לבור לשחוט אפי' אחד מהם אפ"ה מותר להערים עכשיו ולהעלות שניהן ועוד אדמפלגי באו"ב לפלגו בבהמה דעלמא לר"א דאסור להערים אסור להעלותה אלא אם כן שחטה ולר"י דמותר להערים מותר להעלותה אפילו לא ישחטנה אח"כ אלא ודאי דליכא מ"ד הכי אלא באו"ב מתיר ר"י להעלות הראשון ולהערים כיון שאינו יכול לשחוט שניהם ומכאן תימא על מ"ש המג"א סימן קצ"ח ס"ק כ' וז"ל ומשמע דאם נפלו בהמות שאינ' או"ב מותר להעלותן אף על פי שאינו שוחט א' מהם כיון שראויות כולן לשחיטה וכ"מ ס"ט בהג"ה וצ"ע עכ"ל דודאי ליתא וכמ"ש וע"ש שכ"מ ס"ט בהג"ה אינו ראיה כלל שז"ל שם ואם נפל בכור בבור אסור להעלותו דהא אינו ראוי לשחטו אלא עושה לו פרנסה במקומו ע"כ מדקאמר אינו ראוי משמע ליה דבראוי לשחיטה סגי להעלותו ואיני מבין דבריו דהר"ב קושטא דמילתא נקט שאינו ראוי לשחיטה א"כ לא שייך לומר שמעלהו לשחטו וזה פשוט וברור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d86b4bb1c51dbe279faa5dcebc0370ca46802b34f5db7cf766401a4e2d2532f5