מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 1

שלש אבעיות ביום וכו'. כתב הרא"ש והובא בדפוס החדש בהגהת פירש הרא"ש וז"ל אבעיות פרשתי בא' מג' הזמנים משום דהיה קשה לי לפרש בכל אלו הג' זמנים משום דבפעם א' מניח אדם פאה בתוך שדהו ומיד העניים נוטלין הכל ולהך פירושא אפשר לפרש דפלוגתא דר"ג ור"ע משום לקט הם דכל זמן שאין בעה"ב בשדה אין העניים רשאין ליכנס וליטול הלקט וכו' עכ"ל ואלו ראה הוא ז"ל להתוספתא דפ"ב לא היה כותב לכל זה ולא היה מפרש כפירושו בא' מג' הזמנים דבהדיא שנינו שם דאין לעני ליגע בפאה ואסור משום גזל עד שיודע לו שהיא מדעת הבעה"ב לפי שאין לעניים בה כלום עד שיפרישנה בעה"ב מדעתו וכ"פ הרמב"ם בפ"ב ממ"ע בהלכה י"ג וא"כ דין פאה ודין לקט שוין הן דכל זמן שאין בעה"ב בהשדה אין רשות לעניים ליטול מהן כלום והשתא ג' הזמנים הללו בדוקא הוא דנשנו דבכל ג' הזמנים הללו צריך שיהא הבעה"ב נגלה בהשדה לפי שיש ג' כתות עניים אלו באין בשחר ואלו בחצי היום ואלו במנחה וכ"כ הרמב"ם שם בהלכה י"ז בג' עתות ביום מחלקין את הפאה לעניים וכו' כדי שיהיה עת קבוע לעניים שיתקבצו בו כולן ליטול וכו' ור"ל כולן של כל אחת ואחת מג' כתות הללו וא"כ כל זמן שעדיין לא באו כולן אין רשות לעניים הבאים בראשונה ליטול את הכל וממילא מתורצת הקושיא שלו וא"צ לדוחק התירוץ דבלקט מתפרשא פלוגתייהו דתנאי במתני'. ופירושא דג' אבעיות מבואר הוא כדפרישית וכמבואר מדברי הרמב"ם שזכרנו: