מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 3

נאמן על השני וכו'. יתבאר מזה במקומו לקמן פ"ד דדמאי הלכה ד' בס"ד. מתני' אמרה כן ובן לוי נאמן לעולם. היותר נכון דגרסי' להא בתר האי בעיא דר' מנא ונתחלפו השיטות דעל דבעי אם נאמן אפי' בשביעית פשיט לה דהא מתני' אמרה לעולם ואפי' בשביעית וכך נראה מדברי הרמב"ם בפ' י"ב מהל' מעשר הלכה ט"ו שסתם וכתב ה"ז נאמן לעולם. ומ"ש שם אבל אינו נאמן עליו לפוטרו ממעשר שני הכא מחלק בין אומר מעשר ברור הוא וכדפרישית. א"נ שאומר בפי' זה המעשר ברור הוא מהכל מחיובא דתרומת מעשר וגם אינו עליו חיוב דמעשר שני לפי שהופרש אח"כ מעשר שני על כל הכרי דאז הוא נאמן גם לפוטרו ממעשר שני אבל אם אמר סתם ניתן לי המעשר הזה ופירות הללו ממנו הוא או משלי הוא המעשר דבהא אינו נאמן לפוטרו ממעשר שני ואע"ג דקיי"ל כחכמים דהתוספתא ולדידהו מיהת נאמן על הראשון נאמן על השני שאני התם דבבעל הבית מיירי וכיון שהוא נאמן להפריש הראשון שאינו שלו מכ"ש שיפריש השני שהוא שלו אבל הכא בבן לוי טעמא הוא דהאמינוהו למה שאומר שהפריש ממנו תרומת מעשר מפני שלא נחשד על עון מיתה. והלכך על מעשר שני שאינו אלא בלאו לא האמינוהו. ומה שלא הזכיר הרמב"ם באומר מעשר ברור הוא דנאמן לפוטרו ממע"ש י"ל דהוא בכלל מה שפסק שם למעלה דהנאמן על הראשון נאמן על השני וכשאומר מעשר ברור הוא נאמן על הכל: