פשיטא ליה שהוא נאמן. כדפרישית דלא הוי צריך למיתני לפי שהוא בכלל שאמרו דנאמן לומר חטים אלו ניתן לי ואין חטים אלא לקמח וכן הרמב"ם שכתב זה בפירושו ובחיבורו שם לא הזכיר כלום מזה מפני שהוא בכלל. וגם לא הזכיר התוספתא דלקמן והנלמד ממנה מפני שהוא דבר פשוט דאם הוא מקום שנהגו כך נאמן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היך הכל יודעים שרוב בני אדם מכנסו לקט. כדפרישית וכך העתיק הרא"ש ז"ל ומסיים לפי שאין דבר זה מצוי ובפי' הר"ש ז"ל הועתק היו הכל יודעין שרוב מנכסי לקט וט"ס הוא. וכתב שם ואין להאמינו במגו דאי בעי אמר חטים ניתן לי ועשיתי קמח או פת דנאמן וכך מוכח בירושלמי משום דהוי כמגו במקום עדים כיון שאין דרך בנ"א ליתן כך ע"כ. ולא דמי לירק מבושל והוא דבר מועט דלקמן דמתוך שיכול לומר בעה"ב נתן לי נאמן ג"כ לומר אני בשלתי ממתנותי וכ"כ הרמב"ם שם לפי שהתם דרך הוא שהבעה"ב נותן מעט ירק מבושל מקדרתו לעני כדכתב שם לעיל כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4216ebe1d4a4ff2bb2d35b20b1840b95b943e04a9531d71eef6f441329168d04