חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5

ר' יוחנן קרי לה בכנישתא דכיפרא ואמר הדא היא עיקר טיבריא קדמייתא. בזה י"ל פ"ק דמגילה ה' ע"ב א"ר יוחנן כד הוינא טליא אמינא מלתא ושאילנא לסביא ואשתכח כוותיה חמת זו חמי טבריא ורקת זו ציפורי ורבא פליג דהא כולי עלמא קורים לטבריא רקת אלא חמת זו חמי גרר ע"ש. וק' מאי מייתי רבא ראיה מכולי עלמא ומספדנא והא ר' יוחנן שאיל לסבא ואשתכח כוותיה וכולי עלמא טועים נינהו גם יל"ד מה לשון שאילנא לסביא ה"ל למימר שאלתי לחכמי ישראל. אבל י"ל דהאי חמת חמי גרר היינו חמחן דבגמרא [דף ב' ע"ב] שהוא סמוך לטבריא מיל. ונ"ל גם ר' יוחנן ס"ל חמת היינו חמתן ואפ"ה היינו טבריא דאנו רואים עתה שנתרחקה טבריא אינה רחוקה מתמתן אלא מיל י"ל אז בראשונה שהיתה מגיע עד כפרי הי' בתוך עבורה של עיר חמתן ונקראת ג"כ חמת כדילפינן בנדרים נ"ו ע"ב מקרא ויהי בהיות יהושע ביריחו וא"כ חמת כולל ג"כ טבריא וממילא רקת היא ציפורי. והיינו שאילנא לסבא דידעי שטבריא הראשונה הגיע עד כפרי. ואמנם ס"ל כמ"ש בתשובת מהר"ם כמ"ש בתשובת מהר"ם א"ש דדוקא כשאין לעיבורא של עיר שם בפ"ע כמו עיבורה של יריחו אבל כשיש לו שם בפ"ע אין עיבורא בכלל העיר וא"כ ה"נ אע"ג דטבריא היתה נמשכה עד סמוך בעיבורה של עיר חמתן מ"מ כיון דכו"ע קורא לה רקת ויש לה שם בפ"ע א"כ גם רקת דקרא טבריא היא ולא ציפורי וא"ש וק"ל: