שתי ספיקות מד"ת להקל. וק' מ"ט דרבנן וי"ל סברי הנך שתי ספיקות לספק אחד דמיין דלא ידעינן אם ילדה זכר או לא ודוחק וראיתי להרמב"ן שכ' כיון דמלאה יצאה היא בחזקת יבום עומדת ולאו חזקה גמורה אלא חוששין ואין הולכין אחר הרוב וא"ת לאו בחזקת יבום היא דלמא תפיל וי"ל דלא חיישינן למיתה ע"ש בחי' הרשב"א. וקשיא לפ"ז צ"ל דלא חיישינן לשמא ימות ותניא האומר לאשה ה"ז גיטך שעה אחת קודם מיתה אסורה לאכול בתרומה מיד ופסק' הרמב"ם פ"ט מה' תרומות ופ"ג מה' יבום פסק כת"ק דמתני'. והרשב"א כ' דהך דהכא שמא מת הוא דלכ"ע לא חיישינן ע"ש. וקשה הא מיהת לאו חזקה היא דכשיצאה היה ראוי להסתפק שמא ימות ועמ"ש בגיטין פ"ג וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab